כותבת במשרד (ע"פ יאנוש קורצ'אק)

ביום אין לרכזת שהות לפיתוח האפיק קדימה. רק תשב לכתוב מטרות לתהליך ומיד מגיעה התראה על מייל- מה עם התשלום להום סנטר? או- עליך למצוא מדריך שיהיה אחראי על דף הפייסבוק. הפרעה שלישית מגיעה בדמות דפיקה בדלת- "אפשר את הקערה שלכם?" ואז יצלצל הטלפון- "אדם שיכור התעלף מחוץ לבית, מה עושים?" לאחר כמה רגעי טלטלה נזכרת הרכזת- מחר יש ישיבה גדולה עם ראש מנהל החינוך וצריך להכין נספח מרשים וצבעוני. כעבור שעתיים היא מסיימת עם אלו, ניגשת לקובץ הוורד שמחכה עם הכותרת המבטיחה בראשו, ואז מגיעה שעת הישיבה- עדיין חסר סכום גדול לתקצוב המועדון, מה נעשה?

אבל רצונה אינו חזק, מפני שאינה מאמינה. ידוע לה זה מכבר שניתן להגשים ולהביא לכדי ממשות חלומות רבית, אך רגליה נטועות בקרקע המציאות ומתקשה היא בפיתוח המחשבה, החקר, השיחות והנתיבים הנדרשים לקירוב הרחוק.